ראש השנה תשע"ה/ אבידן קוטאי (אמא)
אמא יקרה .הגעגועים מוסיפים וגוברים בייחוד עם הגעת החגים .ראש השנה חגגנו אצל ביתך ואחותנו ליאורה שמוסיפה להיות אחות ואמא לנו ,סוג של מחליפה שכזאת ,בערב ראש השנה התבשרנו בלידת תינוק חדש למשפחה בן להילה ודרור ואח לאודל המקסימה .ישבנו בשולחן מאושרים .אני אישית נזכרתי באושר שלך אז בזמנו שמורן נולדה בערב פסח .כן הילדה המתוקה הזאת היא אם לשני בנים מקסימים .ישבנו באותו שולחן מהודר כמו שליאורה יודעת עם המשפחות והרגשתי שוב בהבעת פני כולם את הגעגועים אלייך. אספר לך מתוך הרבה רגש ודמעות מה שכן קרה למשפחתך השנה שעברה .זיו נכנס לבית החדש , רחלי המקסימה ילדה בת שניה שמה שקד ,אחות להדרי אמא כמה הן יפות ,שלומי התחתן .רן הספיק לחזור מטיול בהודו, הילוש ילדה בן ,מורני ילדה בן ,יובל התגייס ליחידה מובחרת ,אורי לומד עיצוב ,תומר לומד באונברסיטה ,עומרי בצבא בסיירת גבעתי ,כן ליויתי אותו לצבא והמון זיכרונות עלו לי מימך .כפיר בן הזקונים יחגוג בשנה הבאה בר מצווה בע"ה .וואוו כל כך הרבה דברים קרו השנה ,בטח את יודעת הכל כי הרי את מביטה בנו תמיד ומכוונת את דרכנו .
את בליבנו תמיד .ת.נ.צ.ב.ה
געגועים לסבתא היקרה/ רחלי ורון (הדזל) (נכדה)
סבתא יקרה שלי.אני חושבת עליך המון , מתגעגעת אליך ... לקול שלך , לחיבוק ולנשיקות ,לשיחת טלפון הראשונה שלך בכל יומהולדת - תמיד את זו שהקדמת ורצית לברך אותי ראשונה , מתגעגעת להיות איתך בחגים, בשבתות ובעיקר כמה הייתי רוצה שתהי איתנו כאן היום, ממש עכשיו . לפעמים אף מדמיינת שאת איתנו כאן עכשיו , מדמיינת את תגובותייך לסיטואציות מסוימות , כמה היית מתרגשת נהנית לראות את הילדים, הנכדים, הנינים שלך . כשאני נזכרת אני בעיקר רואה מול עייני תמונה אחת אותך עם חיוך גדול ! זוכרת ולא שוכחת אף לא לרגע את כל הרגעים היפים איתך, המרגשים , החום ואהבה שהענקת לי כל פעם שנפגשנו . אין לי ספק שבתחנות האחרונות בחיי ( החתונה והלידות ) אמנם לא היית נוכחת פיזית אך תמיד מלווה אותי ואת כולנו שם מלמעלה . את סבתא מיוחדת, אישה מדהימה , אהובה על כולם , בעלת נתינה אינסופית , את גידלת עם סבא את שלושת ילדיך לתפארת! בתך היחידה , אמא שלי ליאורה - היא אשה מדהימה ומיוחדת כמוך, תהי גאה בה על כל מה שהיא ! ממשיכה דרכך דואגת תמיד לאחדות המשפחה ובעלת נתינה ולב זהב! סבתא אנחנו אוהבים אותך מאד ותמיד חושבים עליך . כמובן שגם הדרי מכירה אותך מהתמונות . היא מזהה ויודעת שאת סבתא מרים אמא של סבתא ליאורה , בקרוב בעזרת השם גם שקדי . אנחנו אוהבים אותך מאד סבתא . תשמרי על כולנו מלמעלה !
אמא ...../ אבידן קוטאי (בן )
ביום השנה בפורים ,זכרונות עולים לי מהילדות ,הזכרונות על אמא אוהבת אמא שנותנת מעצמה ,דמות מופת ,את חסרה לי ,בעצם לפעמים אני נשבר ,,ומשתף אותך במחשבות , החלל שהותרת במשפחה עצום ,הדלקתי נר לעילוי נשמתך הערב ,ותחושת לב עצומה שאת איתי היום ובכל יום ,אמא שמרי עליי ,הייתי רוצה שעם השנים אשמור אני עלייך ואלווה אותך לשיבה טובה ,אך הקב"ה רצה אחרת .אמא מבטיח שאמשיך דרכיך אוהב בנך אבידן.
דודה אהובה/ יואב קוטאי (אחיין)
דודה מירים האהובה, כל הזמן את בליבנו, מסרבים לעכל שאת לא איתנו, אבל את איתנו, לא נישכח את הימים היפים שבילנו יחד ,כשהיינו קטנים החופשות בחופש הגדול היינו רבים עלהמקום בכדי להגיע לינפוש אצלך,ואחרי שגדלנו ונישאנו ימי השישי שהייתי בא עם אבלין לארוחת צהריים הכי טעימה בעולם, מקבלת אותנו כאחד הילדים, הדודה הכי חברמנית שהיית במישפחה, תמיד מחייכת, תמיד מקבלת בסבר פנים, ואין בעולם יותר וותרנית ממנה, שוב אוהבים אותך לעד... מה לעשות אלוהים לוקח את הילדים הכי טובים ,,,,,,,
שנה טובה לך אמא/ אבידן קוטאי (בן)
אמא יקרה ,בדיוק היום שבוע לפני ראש השנה ,את לא מתארת לעצמך כמה את חסרה ,אני מרגיש שראש השנה המתקרב יהיה לי ממש עצוב בלעדייך,אמא המשיכי לשמור עלינו מלמעלה ואמן שתהיי לנו שנה הרבה יותר מוצלחת ,אמא אוהב אותך.
דודה את חסרה/ אתי קוטאי (כלתה)
"דודה" כך נהגתי לקרא לך כשפניתי אליך, אך את תמיד היית לי כאמא . אף פעם לא אשכח אותך, במיוחד חסרה את בחגים ובארועים משותפים משפחתיים. גם סתם כך כשנכנסים אליך לביתך למטבח שלך נזכרת אני במטעמים שהיית מכינה ובקולך שחסר בבית . את חסרה לכולנו לנכדים שלך אורי,תומר,עומרי,וכפיר הקטן. כולנו מתגעגעים מאוד. תהה מנוחתך עדן.
סבתא יקרה...../ יובל קוטאי (נכד) כל שנה ושנה אנו יחד כל המשפחה סביב קברך. אוי כמה שאני מתגעגע אליך. כל כך מתגעגע. אני מקווה ששם למעלה נעים לך ואת שומרת עלינו.
אני תמיד אזכר אותך:יובל נכדך.
מילים לזכר אמא/ איתן קוטאי (בן)
אמא,הימים עוברים ואנו נותרנו בלעדייך גופנו רועד מרוב געגועים אלייך,הצער כה רב היגון קודר כאב חד כתער לתוכנו חודר המוח לא מוכן לקבל,האוזן מסרבת לשמוע הלב בוכה כל הזמן,העין לא פסקה מלדמוע, כשהלב בוכה רק אלוהים שומע ואת עוצמת ייסורנו רק הוא יודע,שנתיים חלפו מאז הלכת הותרת אותנו המומים על פני האדמה. ולו יכולנו אמא היינו מספרים לך את כל הקורה אותנו. אמנם זה דרכו של עולם אך באיזה עולם מתנהג כך הטבע מטלטל את חיינו לוקח מאיתנו את הצבע, ובאיזה עולם מעוות קו החיים כך נגדע. אכן יש דברים ניסתרים לא נדע, אך אנו נמשיך קדימה והעולם ימשיך להיות. דור הולך ודור בא ואת תלווי אותנו ממקומך בעולם הבא תביטי עלינו באהבה בשעות מכאוב ובשעות שמחה, את לבטח מתגאה על המשפחה שהקמת על הבית החם, נוחי בשלום על משכבך אמא, לעולם לא תהיי לבד לנצח נזכור אותך ויהי זכרך ברוך. אמן.
סבתא היקרה/ תומר קוטאי (נכד)
סבתא היקרה אני כל כך מגעגע לימים הטובים שהיינו הולכים אלייך היית מכינה לנו את האוכל הכי טעים בעולם.היית נהנת איתנו נותנת לנו מתנות ותמיד היינו רואים איתך שהיינו קטנים את הסרט משפחת צנעני בכיף...אני ממש מתגעגע לימים שהיית איתנו פה שומרת עלינו ונהנת איתנו ביחד.עכשיו גם שאת למעלה את תמיד איתנו בלב שומרת עלינו מלמעלה ותמיד כשאני נזכר בך אני נזכר רק בזכרונות הטובים והכיפיים שהיה לנו ביחד. אני בטוח שאת עכשיו בגן עדן כי היית צדיקה וה' אוהב אותך סבתא תהיי איפה שתהיי את תמיד אצלי בלב בזכרון.
אוהב אותך תמיד ואף פעם לא שוכח נכדך תומר.
לסבתא היקרה./ עומרי קוטאי (נכד)
סבתא את שם למעלה לא יודעת אפילו לא יודעת עד כמה אנחנו כל המשפחה מתגעגעים וכמה את חסרה לי ולכל המשפחה אני מקווה שאת שומרת עלינו מלמעלה. אני זוכר את האוכל שהיית מכינה לנו ואת כל המתנות שהיית מביאה לנו ובכלל שאת חייכנית. אנחנו כלהמשפחה המורחבת לא נפסיק להתגעגע אילך. אנחנו תמיד נזכור אותך לפי החיוך שלך לפי אופי שלך ולפי כל המאפיינים אותך.
מנכדך:עומרי קוטאי
אמא את חסרה לי/ אבידן קוטאי (בן)
מרים קוטאי ,אשת חיל מי ימצא ,אמא וסבתא בכל רמח אבריה . מלכדת ,מפשרת ,תומכת . אמא הטבעת את חותמך על חיינו ,מתגעגעים לחיוכך ,ולמוצא פיך.
חלום של זכרון../ יובל קוטאי
סבתא יקרה.. היום חלמתי עלייך חלום,ובחלום באנו אלייך כל המשפחה וכאשר אני באתי נתת לי חיבוק גדול עם נשיקה... כמה זה חסר לי... סבתא עוד מעט חנוכה ואני מתגעגע לשנים שתמיד באתי אלייך אחרי בית הספר ונתת לי לטעום מהסופגניות שהכנת...הטעם תמיד יישאר אצלי... שיהיה לך חג חנוכה שמח שם למעלה.. אוהב ולא שוכח ברגעים הכי קשים... יובל
תהיה נשמתכן צרורה בצרור החיים/ יהודית קוטה (בת אחיו של בעלה יפת)לקריאה
תהיה נשמתכן צרורה בצרור החיים/ יהודית קוטה
דודה מרים, כותבת אני לזכרך ביום כה עצוב לנו לכל המשפחה מוצאי יום הכיפורים יום כל כך קדוש, יום בו קבלנו את הבשורה המרה שדודה ימימה היקרה נפטרה לאחר סבל כה רב, שתיכן דודות צעירות מידי מלעזוב כך את העולם, את המשפחות שלנו את הילדים שלכן, כל כך צעירות למות מבלי להמשיך לראות את הילדים, את הנכדים האהובים עליכן . דודה מרים היקרה היום רק היום נודע לי שנפתח אתר לזכרך והרגשתי צורך עז ביום כה קשה לכתוב כמה מילים עד כמה עצוב לי היום שתי דודות טובות נשמות טובות שהמחלה האיומה הכניעה אותכן והרי הייתן נשים חזקות ודומיננטיות במשפחה. עצוב לי מאוד דודה מרים, היום מצטרפת נשמתה של דודה ימימה אליך שמרי עליה ושתייכן יחד שמרו מלמעלה על כולנו
לקריאה
סגור
